"קול דודי" – ב"לכה דודי" / מנחם קליין
"'קול דודי הנה זה בא' – רב הונא בשם ראב"י קול דודי זה משיח" (שהש"ר ב' י"ט)
הפזמון "לכה דודי" שכתב המקובל ר' שלמה אלקבץ מקפל בין בתיו את שלבי הגאולה מתחילת ועד סופה. עתה משזכינו וראינו עין בעין את חסדי ה' ונפלאותיו עמנו קל לנו יותר לראות את הגאולה על כל שלביה, את מה שהיה ומה שעתיד להיות, כפי שכתב ר' שלמה אלקבץ. החל מ"התנערי מעפר" ועד "בואי בלשום" מתאר המחבר את שלבי הגאולה כפי שחזרו אותה הנביאים אשר דבר ה' היה בפיהם.
"התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי".
מקור קטע זה הוא בישעיהו נ"ב פסוק ב':
"התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחו (התפתחי קרי) מוסרי צוארך שביה בת ציון".
"דמה ישיבתה בגלות כמי שהתפלש בעפר ואומר התנערי מעפר קום" (קד"ק שם).
קריאה זו הנשנית בפסוק ב' מופיעה ראשונה בפסוק א':
"עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא".
"את ציון הקיצי עתה מתרדמת הצער ולבשי העז שהיה לך מאז" (מצודות שם)
כאן מתוארים השלבים הראשונים של הגאולה כאשר ירושלים העיר והסמל – סמל עם ישראל – מתחילה להשתחרר מעול הגוים וללבוש חלוק של עוז וגבורה. תהליך זה מניצני הגאולה הוא, ושלב ראשון בגאולה המובטחת, גאולת משיח בן דוד.
"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר... חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (שם ז' י')
ויפה ביטא זאת ר' שלמה אלקבץ:
"על יד בן ישי בית הלחמי קרבה אל נפשי כגאלה".
הגאולה עדיין אינה בשלמותה רק שלביה הראשונים יצאו אל הפועל אולם יודעים אנו שקרובה הגאולה השלמה לבוא וגם ניצני גאולה אלה ממבשריו של בן דוד הם.
לשלב זה של הגאולה – שלב ההתעוררות מתרדמת הגלות ותחילת התעוררות העוז היהודי – שייך גם המשך פרק נ"ב ותחילת פרק נ"ג בישעיהו:
"הנה ישכיל עבדי ירום ונישא וגבה מאד כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותאר מבני אדם... מי האמין לשמועתנו וזרוע ה' על מי נגלתה ויעל כיונך לפניו וכשרש מארץ ציה... נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי... ונגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו".
בראיתנו היום את הפרק יודעים אנו שהוא מדבר על השואה ועל תקומת המדינה שבאה בעקבותיה.
"לכן חלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשוט ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע". (שם)
ומשמעות חדשה מקבלים הקטע שאנו דנים עליו ב"לכה דודי" ודברי מצודות.
"התנערי מעפר קומי" – "את ציון הקיצי מתרדמת הצער ולבשי העז שהיה לך מאז"
"לבשי בגדי תפארתך עמי על יד בן ישי בית הלחמי קרבה אל נפשי גאלה".
וכאן אנו באים לשלב הבא בדרך הגאולה:
"התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי עורי עורי שיר דברי כבוד ה' עליך נגלה".
"התעוררי התעוררי קומי ירושלים אשר שתית מיד ה' את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית. איין מנהל לה מכל בנים ילדה ואיין מחזיק בידה מכל בנים גדלה... בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות... כה אמר אדניך ה' אלוקיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד. (ישעיהו נ"א).
ה' מבטיח לישראל שלא ישתו עוד את כוס התרעלה ושהמראה נורא: "בניך עלפו שכבו בכל ראש חוצות" לא יחזור. לא יחזור הסתר הפנים, להפך – "התעוררי התעוררי כי בא אורך כבוד ה' עליך נגלה".
נגלו אלינו כבוד ה' ורחמיו עם הקמת המדינה והניצחון במלחמת הקוממיות אך הנצחון לא היה שלם. ירושלים העתיקה ומקום מקדשנו היו למשיסה ביד צר.
"לא תבושי ולא תיכלמי מה תשתוחחי ומה תהמי בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תילה".
מקור קטע זה (כפי שמובא בסידור הגר"א ע"י נכדו) הוא בישעיהו ס':
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח... שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו ובאו לך בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה... ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו".
"קומי אורי כי בא אורך – זה אורו של משיח" (פסיקתא רבתי ל"ז א').
ניצנוצי רוא הגאולה ואורו של משיח החלו לבצבץ מבעד לחושך עם קום המדינה ותחילת קיבוץ הגליות המובטח באחרית הימים.
הנשכחה ירושלים בהמולת שמחת קיבוץ הגלויות?
"ותאמר ציון עזבני ה' –
לא היה צריך לורמ אלא ותאמר ציון ואח"כ פרשת מלך המשיח אלא כיון שראתה ציון שגלויות מתכנסים וכל ישראלו השמים והארץ שמחים והיא אינה נזכרת התחילה אומרת ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. א"ל יש כלה בלא חופה? שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו ובאו לך. (ילק"ש תס"ט)
הקב"ה פונה לירושלים העומדת נכלמת שחוחה והומיה על מר גורלה ואומר לה
"לא תבושי ולא תכלמי... בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תילה", "ואיין עיר אלא ירושלים" (כתובות קי"ט י.).
ומכאן מגיעים אנו לשלב הבא שלב קיום הבטחת ה' – "ונבנתה עיר על תילה" – לירושלים.
"והיו למשיסה שאסיך ורחקו כל מבלעיך".
מקורו של החלק הראשון ("והיו למשיסה שאסיך" הוא בירמיהו ל':
"לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשיסה וכל בזזיך אתן לבז כי אעלה ארכה לך וממכתיך ארפאך נאום ה'. כי נדחה קראו לך ציון, היא דורש איין לה כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם ונבנתה עיר על תילה".
נמצאנו למדים שיחד עם קיום הבטחת ה' לירושלים יורחוק אויבנו והקמים עלינו יהיו למשיסה תחתינו. – "ורחקו כל מבלעיך".
וכך נאמר בישעיהו (מ"ט י"ט):
"כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך" "המשחיתים אותך יהיו מרוחקים בקצה הארץ ולא יבואו בגבולך" (מצודות שם)
ואז –
"ישיש עליך אלקיך כמשוש חתן על כלה".
גם קטע זה מדבר על הבטחת ה' לירושלים. וכך למדנו בישעיהו (ס"ב)
"למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד בער... לא יאמר לך עוד עזובה ולארץ לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ ה' בך וארצך תיבעל כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך".
וממשיך ה' ומבטיח לירושלים:
"על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו".
"אמר האל לירושלים אחר שיבנו חומותיך אל תפחדי שיפלו עוד לעולם כי אני הפקדתי להם שומרים כל היום וכל הלילה תמיד" (רד"ק שם).
עומדים אנו עתה לפני השלב האחרון של הגאולה שלב ההתרחבות וההתפשטות בהנהגתו של מלך המשיח והקמת מלכותו.
"ימין ושמאל תפרוצי"
כנאמר אצל ישעיהו (נ"ד):
"כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים ירש" | "ירש" – בניגוד ל"ורחקו" – ירושה ממש ולא רק הרחקה |
ואז נזכה גם לשלב הבא –
"ואת ה' תעריצי – על יד איש בן פרצי ונשמחה ונגילה".
"כי מלאה הארץ דעה את ה' (ישעיהו י"א ט') וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך". (שם נ"ד י"ג)