"וימי הפורים האלה לא יעברו" / הרב אפרים שחור
"למנצח על אילת השחר" (תהילים כ"ב) – "אמר ר' אסי למה נמשלה אסתר לשחר, ולמר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים. והאיכא חנוכה? ניתנה ליכתב קאמרינן" (יומא כט.).
פורים – מגילת אסתר, זהו הנס האחרון שנכתב בכתבי הקודש. הניסים נמשכים והולכים אלא שלא ניתנו להכתב.
הדבר המייחד את נס הפורים מכל הכתובים, שבעוד שבכל הניסים ישנה התגלות מחוץ לגדרי הטבע הרגילים של "יום ליום יביע אומר", הרי נס הפורים כולו התגלות בתוך סדרי הטבע. בכל מגילת אסתר, מ"ויהי בימי אחשורוש" ועד "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו", אין פעולה על-טבעית. רק המבין בתבונתו יביט ויראה שלכל המעשים והתמורות יש יד נסתרת צופיה ובוחנת המכוונת ומסובבת למערך שלם שמגמתו מתגלה לבסו. בסקירה אחדותית מראשית ועד אחרית מתגלה לעינינו נס בתוך המהלך הסדיר של החיים הטבעיים.
ידוע ההבדל בין גאולת מצרים לגאולה העתידה, בעוד שביציאת מצרים היתה יציאה מגדרי הטבע כדי להגיע לשלמות המיוחלת, הרי הגאולה האחרונה הולכת ומופיעה בתוך סדרי הבריאה הרגילים.
"מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים". אמנם שחר הוא סוף כל הלילה, אבל הוא גם תחילת היום. פורים הוא אמנם אחרון הניסים שניתנו להכתב, אבל הוא ראשון לניסים הגלויים בתוך הטבע.
"כל המועדות יהיו בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" (מד"ש).
"כל ספרי הנביאים והכתובים עתידים להבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות תורה שבע"פ שאינם בטלים לעולם, וכו' שנאמר: 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם'" (רמב"ם הל' מגילה פ"ב וי"ח).
ימי הפורים – יש בהן כבר עתה מן העתיד לבוא, וע"כ לא יבטלו לעולם.
גלוי וידוע שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, משום שלא יכלו חכמים לעמוד על סוף דעתו (עירובין י"ג ב').
לעתיד לבוא מוזכר שתהיה הלכה כר"מ ועיין באגרות ראי"ה, תת"ח שמביא ירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג הא משיחכון. כלומר הארת נשמה כזו שהעולם יעלה עליו אחרי שכבר אוור של משיח יזרח והרשעה כעשן תכלה. ועיי"ש עוד כמה הסברים להלכותיו ונוהגיו של ר' מאיר בה"ל מגילה. בפורים יש כאמור הארה מן העתיד לבוא, ובמס' מגילה נפסקה הלכה בכמה מקומות כר"מ אע"פ שלא פסקינן כמותו בדרך כלל (שמעתי), ועין למשל בדף יט.
נתעלה בפורים לאותה התבוננות כללית לראות את המגמה האחדותית בהויה כולה השואפת לטוב.
"אמר ר' אחא בר' חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמיטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת, לעולם הבא כולו הטוב והמיטיב" (פסחים נ.).
בהסתכלות מצומצמת על פרטים וחלקים נפרדים אנו רואים ושומעים על רע וטוב, אבל בהסתכלות אחדותית כוללת מתוך שדה ראיה של העתיד לבוא אנו רואים הכל טוב. ברוך הטוב והמיטיב.