העוסק בתורה - כאילו הקריב עולה / אהרן קופרמן
יש באדם שני כוחות נפשיים והם: נפש הבהמיות ונפש השכליות. נפש הבהמיות שבאדם הוא הדם שבו, כח הצומח, המתנענע - שהם ממש כמו הכוחות שבבהמה, ומאידך ישבו כח החושב - השכלי. ואל זה רמזו במס' חגיגה, ט"ז.: ששה דברים נאמרים בבני אדם. ג' כמלאכי השרת וג' כבהמה. שלושה כמלאכי השרת, שיש לאדם דעת וכיו"ב, ושלושה כבהמה אוכליו, ושותין ופרין ורבין. וכל עבודתו של האדם הוא שעבוד הכח הבהמי שבו לכח המלאכי שבו. יש שזה עולה בידי האדם להתעלות בכח המלאכי שבו ואז הוא יכול להקריב קרבן נדבה מרצונו והוא מתקרב ומתעלה אל ד', קרבן זה הוא בבחינת העידית מבקרבנות שעליו אומר הכתוב "אדם כי יקריב מכם" – פירוש - מעצמכם, גופייכו לד'; לאמור: בהתעלות האדם לדרגה המלאכית שבו הוא כאילו מקריב נפשו לד'.
יש שלא עולה בידי האדם להתעלות כדי שליטת התכונות המלאכיות שבו, ונדבק לכוחות ההפוכים, אז; כשברצונו לחזור בתשובה; הוא מקריב קרבן חטאת שהוא קרבן חובה, ודרגתו פחותה מן הקרבן שבא מתוך נדבה לד' וע"כ בסדר הכתובים נראה שקרבן נדבה בא בתחילה כי הנדבה היא שיא ההתקרבות לד' ומאידך העלית שבקרבנות. על כן נאמר: "אדם כי יקריב מכם שיהיה בבחינת מכ"ם כנגד המוח הכבד והמרה. כדי שהמידה המוחית השכלית שבאדם תתגדל ותתגבר על המידות הבהמיות. שהם כנגד הכבד והמרה, ועי"כ לעשות את המידות הלא-שכליות קדש לה'. וזהו גם מה שאנו אומרים בכל יום לפני הנחת תפילין - לשעבד לד' הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר המחשבות והתאוות וע"כ כל הכוחות שבאדם יגיעו לשיא התעלותם, בתפארת קומתו השלמה.
בשני סוגים של קרבנות אלו אפשר למצוא רמז בפרק א' פס' ב': "דבר אל בני-ישראל ואמרת אליהם..." יש כאן לשון דיבור והוא כנגד סוגי הקרבנות שבאים עקב חטא שאדם הלך אחר הבהמיות שבו - וקרבן זה אין לו מדרגה גבוהה כ"כ, ומאידך לשון אמירה המרמז לקרבן שאדם מביא כנדבה לד' וכהתקרבות אליו מתוך התעלות כל המדות האנושיות שבו וזהו העידית שבקרבנות שנאמר עליו "אשה ריח-ניחוח לד'".
אחרי שראינו מדרגות הקרבנות לא נוכל להתעלם מהמצב שבו אנו נמצאים עתה בהעדרם, וא"כ מה תהא הדרך להתקרבות לד'? על זה משירה הגמ' במס' מנחות ק"י: "כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה". הגמ' נוקטת דווקא בלשון התעסקות בתורה, והכוונה בזה היא שכל הכוחות הנמצאים באדם יהיו שקועים בתורה בכל שעה ושעה. ולא רק בלימוד שכלי גרידא אלא כל מעשיו של האדם וכל מחשבותיו יהיו שקועים בחיי תורה ובזה מראה האדם שברצונו היה להקריב קרבן אלא שאין באפשרותו. וע"י רצון זה מקבל שכר והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה וכאילו הקריב עולה. על זה נאמר בפרשתנו זאת תורת העולה כי פעמים שהתורה באה במקום העולה והם הם דברי הגמ' שהעוסק בתורה כאילו הקריב עולה.
- לוקט מתוך פירוש באר מי חיים.